רשלנות עובד וחבות מעביד
על פי החוק בישראל, כאשר אדם מבצע מעשה המסב נזק לאחר ניתן לתבוע ממנו באופן אישי את הפיצוי. באותו האופן, כאשר אדם מבצע מעשה פלילי הרי שהתביעה תהא כנגדו בלבד. עם זאת, קיימים מצבים בהם מעשה רשלני, פלילי או גרימת נזק מסוג אחר, עלולים להוביל לתביעה גם כנגד צד שלישי. דוגמא בולטת לכך היא רשלנות עובד שבה מתקיימת אחריות שילוחית של המעביד.
עיון קצר בפקודת הנזיקין
פקודת הנזיקין (נוסח חדש) משנת 2021 עוסקת בחבות של שולח. סעיף 13 לפקודה קובע כי מעביד יהיה חב על מעשה שעשה מי מעובדיו במידה ואשרר או הרשה את ביצוע המעשה, ואם העובד ביצע את המעשה תוך כדי העבודה. אולם המעביד אינו חב כלפי מעשים שנעשו על ידי אדם שאינו נמנה על העובדים, כלומר שאחד העובדים העביר לאותו אדם את תפקידו, מבלי שהמעסיק הרשה זו באופן מפורש וברור.
על פי הפקודה, מעשה שנעשה תוך כדי העבודה הוא כזה שעשה עובד בביצוע התפקידים הרגילים של עבודתו וכרוכים בה, אפילו אם הביצוע היא לא נאות. יחד עם זאת, במידה והמעשה נעשה למטרות של העובד עצמו ולא לעניין המעביד, הרי שלא יראו את המעשה כנעשה תוך כדי עבודה. כאמור, זהו תנאי בסיסי לקביעת חבות מעביד.
יש לציין כי פקודת הנזיקין עוסקת גם בחבות כללית של שולחים, כלפי מעשים של אנשים שאינם עובדיהם. לפי הפקודה, מי שמעסיק אחר (שאינו נמנה על העובדים) במעשים כלשהם למענו, חב על כל פעולה שלו בביצוע אותם מעשים ועל דרך הביצוע שלהם. מאידך, במידה ונחתם חוזה עם אדם אחר (שאינו עובד או שלוח) כדי לבצע מעשה מסוים, אין חבות על עוולות שייגרמו בביצוע המעשה. זאת, אלא אם מזמין המעשה התרשל בבחירת המבצע, התערב במלאכתו בצורה שגרמה לנזק או לפגיעה, אשרר או הרשה את המעשה שהוביל לנזק או לפגיעה, או היה אחראי מכוח חיקוק לעשיית המעשה. כמו כן, החבות תחול במידה והדבר שלצורך עשייתו נחתם החוזה היה שלא כדין.
מדוע קיימת אחריות שילוחית של מעביד?
אם כן, החקיקה והפסיקות הרלוונטיות בישראל קובעות באופן מפורש כי למעביד יש אחריות שילוחית כלפי מעשים שמבצעים עובדים. כלומר, רשלנות עובד או אף מעשה שאינו רשלני עלול בהחלט להוביל לתביעת נזיקין ואף לתביעה פלילית כנגד המעביד. אבל מה ההיגיון שמאחורי גישה זו?
ראשית, קיים רציונל האומר שלמעסיק קיימת שליטה הרבה יותר גבוהה מזו של הניזוק על מעשיו של העובד, דהיינו שביכולתו לפקח ולכוון את מעשי העבודה, ולפיכך יהיה זה מן הצדק להטיל עליו את האחריות ולא על הניזוק. שנית, ההיגיון הוא שמעשיו של העובד נעשים למען המעביד, כלומר המעביד נהנה מאותם מעשים, ולכן יהיה זה מן הצדק להטיל את האחריות עליו. במילים אחרות, אם הפעולות נעשות לטובת המעביד הרי שיש היגיון בכך שנטל הפיצוי יהיה מוטל על כתפיו.
כמו כן, במרבית המקרים המעביד מרוויח יותר מהעובד בעבור הפעולות השונות, ולכן יהיה זה צודק להטיל עליו לפחות את רוב הפיצוי. כלומר, כיסו של המעביד עמוק יותר ולכן יש לו יכולת עדיפה לשאת בפיצויים. כאן נכנס שיקול נוסף של יעילות, האומר שלא פעם לעובד יש יכולת כלכלית נמוכה למדי לנשיאה בפיצוי, בוודאי נמוכה מזו של המעסיק. לו העובד בלבד היה האחראי, הרי שהניזוק היה מוצא את עצמו מול שוקת שבורה ולמעשה נושא בעצמו בנזק. מכאן ההיגיון שבהטלת האחריות והפיצוי על המעסיק, שכיסוי כאמור עמוק יותר.
ראוי לציין כי גם מבחינה בטיחותית קיים היגיון רב באחריות השילוחית של מעביד. כלומר, כאשר מעבידים יודעים כי הם נושאים באחריות על פעולות המבוצעות על ידי העובדים תוך כדי עבודה, ניתן להם תמריץ גדול לפקח על העובדים ולהטיל סנקציות כנגד מי שמבצע פעולות לא בטיחותיות. מכאן עולה תמריץ גדול גם לעובדים לנקוט זהירות יתרה, והסיכון לתאונות פוחת.
מלבד האמור לעיל, קיימים עוד עקרונות של צדק ויעילות מאחורי אחריות שילוחית של מעביד. למשל, העובדה שהמעביד יכול לבטח את עצמו ואת כלל העובדים, דבר המונע את הצורך שכל עובד יבטח את עצמו בצורה פרטנית.
האם ניתן לתבוע את הנזקים מהעובד?
אין זה נדיר שמעסיקים סובלים מנזקים כספיים עקב מעשים או מחדלים של עובדים, לרבות בתביעות שהוגשו לבתי המשפט עקב התנהלות רשלנית. כעת עולה השאלה, האם ניתן לתבוע מהעובד להשיב את הנזקים שנגרמו למעביד?
ובכן, במידה ועובד ביצע טעות לגיטימית ובתום לב במהלך העבודה, הרי שלא ניתן לנכות משכרו סכום מסוים בגין הנזק, אלא אם הסכים לכך. מאידך, אם מדובר ברשלנות ובהפרה ברורה של נהלים, הרי שאפשר לחייב עובד בנזקים גם בלי הסכמתו. כמובן שניתן לחייב בגין הנזקים אם העובד ביצע אותם במכוון.
במילים אחרות, רק רשלנות חמורה או זדון מאפשרים חיוב של העובד בנזקים ללא הסכמתו, והיא צריכה להינתן כבר בחוזה העבודה, ולא בדיעבד. במידה ולא ניתנה הסכמה שכזו בחוזה העבודה, ניתן להשיג פיצוי רק בדרך של תביעה.
לקבלת ליווי, ייעוץ וייצוג משפטי
למשרדנו ניסיון רב וידע מעמיק בכל הקשור לתחום הפלילי והמנהלי, ולרגולציה, בטיחות וגהות בעבודה. לקבלת ייעוץ, ליווי וייצוג משפטי הנכם מוזמנים לפנות אל משרדנו בטלפון 074-7031122.