תוכנית מקיפה לניהול בטיחות בעבודה- יסוד למניעת תאונות ומחלות מקצוע
תוכנית לניהול בטיחות מהווה כלי יסודי וחובה על פי חוק במקומות עבודה רבים, ובפרט במפעלים ובאתרי בנייה המעסיקים חמישים עובדים ומעלה. תוכנית זו אינה רק מסמך פורמלי, אלא מתווה פעולה אקטיבי ושיטתי שמטרתו העיקרית היא להבטיח את בריאותם ובטיחותם של העובדים, למנוע תאונות עבודה ומחלות מקצוע, להפחית באופן משמעותי את הסיכונים הקיימים בסביבת העבודה, ולעמוד באופן מלא בדרישות החוק בתחומי הבריאות והבטיחות התעסוקתית.
במאמר זה נרחיב אודות חשיבותה של תכנית לניהול הבטיחות והמרכיבים העיקריים שלה.
הבסיס הרגולטורי
הבסיס הרגולטורי לתוכניות ניהול בטיחות מעוגן בתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תוכנית לניהול הבטיחות) משנת 2013. תקנות אלו מתוות את ההיבטים הבסיסיים והמחייבים של תוכניות בטיחות במקומות עבודה, ומדגישות את הצורך בגישה פרואקטיבית ושיטתית לניהול הבטיחות. מטרת העל של התקנות היא ליצור תרבות בטיחות ארגונית חזקה ויציבה, בה מודעות לסיכונים ומניעתם הם ערכים מרכזיים.
כדי להבין את מהותה של תוכנית ניהול בטיחות, חשוב להבחין בין שני מושגי יסוד בתחום הבטיחות: בטיחות פסיבית ובטיחות אקטיבית. בטיחות פסיבית מתייחסת לאמצעי הגנה סטטיים וקבועים, כגון ציוד מגן אישי (קסדות, כפפות, משקפי מגן ועוד), רתמות בטיחות לעבודה בגובה, מעקות בטיחות סביב פתחים או מכונות, וכן ביצוע תחקירים ובדיקות לאחר התרחשות אירוע בטיחות. אמצעים אלו חשובים וחיוניים לצמצום הנזק במקרה של תאונה, אך הם אינם מונעים את התרחשותה מלכתחילה.
מהי בטיחות אקטיבית?
בטיחות אקטיבית מייצגת גישה דינמית ומודעת שמטרתה היא הטמעת התנהגות בטוחה בקרב כלל העובדים והמנהלים, תוך שימת לב מתמדת לזיהוי סיכונים פוטנציאליים ומניעה מוקדמת של תאונות ומחלות מקצוע. בגישה זו, הן העובדים והן המנהלים נוטלים חלק פעיל באחריות לבטיחות, מתוך הבנה עמוקה של סוגיות הבטיחות וההשלכות האפשריות של התעלמות מהן.
יישומה של בטיחות אקטיבית יכול להתבצע במגוון דרכים יצירתיות ויעילות כגון עריכת סיורים משותפים של מנהלים ועובדים במתחם העבודה במטרה לאתר מפגעים בטיחותיים בזמן אמת, קיום דיונים שבועיים או חודשיים בהם העובדים משתפים בתובנות ונקודות מבט לגבי היבטי בטיחות שונים במחלקותיהם, עידוד דיווח על מפגעים וסיכונים פוטנציאליים, ויישום שיטות ניקוד או תמריצים לקידום התנהגות בטוחה.
מטרתן המרכזית של התקנות בכלל, ובפרט של תוכנית ניהול הבטיחות היא לחזק ולמסד את הגישה האקטיבית או הפרואקטיבית כלפי הבטיחות במקום העבודה מתוך הבנה כי מניעה היא הדרך היעילה והאנושית ביותר להבטיח סביבת עבודה בטוחה ובריאה.
תקנות
תקנות תכנית לניהול הבטיחות מטילות את האחריות ליישום תכנית לניהול בטיחות והגיהות על המחזיק במקום העבודה. עליו לוודא שהתוכנית מיושמת הלכה למעשה על ידי כל העובדים, ובפרט על ידי אלו שמונו לתפקידים ספציפיים במסגרת התוכנית. מדי שנה, יש לוודא שהתוכנית נבדקת, מעודכנת בהתאם לשינויים בתהליכי העבודה, בחומרים או בציוד, ומשלבת לקחים מאירועי בטיחות שהתרחשו.
כמו כן, יש לאפשר לכל מי שאמון על הכנת התוכנית ויישומה גישה חופשית לכל המידע הרלוונטי ולכל אזורי העבודה. המחזיק במקום העבודה חייב להתייעץ עם ועדת בטיחות תקנות (במידה וקיימת) ולאשר את התוכנית בחתימתו. עליו גם להקצות את המשאבים הדרושים ליישומה האפקטיבי ולפרסם את ההחלטה בדבר אישור התכנית והקצאת המשאבים לכלל העובדים. מעבר לכך, עליו לבצע בקרה שוטפת על מידת היישום של התכנית ולתעד את ממצאי הבקרה בכתב לצורך מעקב ושיפור מתמיד.
על פי התקנות, כל תוכנית בטיחות חייבת לכלול מספר פרקי חובה מפורטים.
הפרק הראשון יתאר את מקום העבודה באופן מקיף, כולל ייעודו, מאפייני הפעילות העיקריים המתבצעים בו, היקף כוח האדם המועסק, מיקום המבנים והמתקנים השונים ופריסתם בשטח. הפרק השני יפרט את מדיניות הגיהות והבטיחות הנהוגה במקום העבודה, תוך הגדרת יעדים ברורים, סדרי עדיפויות לטיפול בסיכונים, מדדים כמותיים ואיכותיים למדידת הצלחת התוכנית, הנחיות עבודה בטוחות, תקנים רלוונטיים, ורמת הסיכון המקובלת במקום העבודה לאחר יישום אמצעי הבקרה.
הפרק השלישי יתאר את המבנה הארגוני של מערך הבטיחות והבריאות התעסוקתית במקום העבודה, כולל שמות בעלי התפקידים המרכזיים בתחום הבטיחות, פירוט השירותים הרפואיים הזמינים לעובדים, וכן תיאור מפורט של מערך הטיפול והתגובה במצבי חירום שונים ובאירועי בטיחות.
ניהול סיכונים
הפרק הרביעי והמרכזי של התוכנית עוסק בניהול הסיכונים במקום העבודה. פרק זה חייב לכלול ניתוח סיכונים מקצועי ומעמיק, שיזהה את כל גורמי הסיכון הקיימים במקום העבודה (כימיים, פיזיקליים, ביולוגיים, ארגונומיים, פסיכוסוציאליים ועוד), יבצע הערכה של רמת הסיכון הנובעת מכל גורם (שילוב של חומרת הפגיעה האפשרית וההסתברות להתרחשותה), יפרט את האמצעים והשיטות המיועדים לבקרה ולצמצום הסיכונים (אמצעים הנדסיים, מנהליים, וציוד מגן אישי), יתאר את תהליך קבלת ההחלטות בנוגע לבחירת אמצעי הבקרה, ויקבע דרכים ברורות לבקרת יישומם ויעילותם.
במסגרת ניהול הסיכונים, יש להגדיר עבור כל סיכון בעל תפקיד מוסמך שיהיה אחראי לאשר את רמת הסיכון הקבילה לאחר יישום אמצעי הבקרה, ליישם את אמצעי הבקרה בפועל, לעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו לסיום יישום האמצעים, ולבצע מעקב שוטף אחר מידת ההצלחה בהקטנת הסיכון.
מעבר לפרקים אלו, התקנות מפרטות סעיפים נוספים הנוגעים להדרכות בטיחות ובריאות תעסוקתית שחייבים לעבור העובדים באופן סדיר, ביצוע בדיקות תקופתיות של חומרים וציוד המשמשים בעבודה, וקיום בדיקות רפואיות תעסוקתיות לעובדים בהתאם לדרישות החקיקה הרלוונטית לסוג הפעילות במקום העבודה.
פרקים נוספים עוסקים במתן וחידוש של אישורים, היתרים, הסמכות, מינויים ורישיונות הנדרשים בהקשר לבטיחות העובדים, כמו גם הגדרת פעולות ומשימות נוספות שמטרתן לקדם את הבטיחות במקום העבודה על פי הצעת ממונה הבטיחות או ועדת הבטיחות, וכן יצירת רשימה מפורטת של נהלים והוראות עבודה בטוחות לבטיחות ובריאות תעסוקתית.
שאלות נפוצות בנושא תוכניות ניהול בטיחות
- מה ההבדל המהותי בין בטיחות אקטיבית לבטיחות פסיבית בסביבות עבודה?
בטיחות אקטיבית מתמקדת במניעה יזומה של תאונות ומחלות מקצוע באמצעות הטמעת מודעות והתנהגות בטוחה, בעוד שבטיחות פסיבית מתייחסת לאמצעי הגנה שמטרתם לצמצם את הנזק לאחר התרחשות אירוע בטיחות.
- מדוע יישום תוכנית מקיפה לניהול בטיחות הוא בעל חשיבות עליונה במקומות עבודה?
יישום תוכנית ניהול בטיחות תורם ליצירת סביבת עבודה בטוחה ובריאה יותר, מפחית את הסיכון לתאונות ולמחלות, משפר את מורל העובדים ואת הפרודוקטיביות, ומסייע לעמוד בדרישות החוק ולמנוע חשיפה לתביעות משפטיות.
- מי נושא באחריות העיקרית ליישום תקנות הבטיחות במקום העבודה?
האחריות העיקרית ליישום תקנות הבטיחות חלה על המחזיק במקום העבודה, אשר חייב לוודא שהתוכנית מיושמת על ידי כלל העובדים ובעלי התפקידים הרלוונטיים.
כמה מילים על סיכון קביל בהקשר של ניהול בטיחות
ההגדרה של סיכון בעולם הבטיחות משלבת שני מרכיבים עיקריים: ההסתברות להתרחשות אירוע מסוכן והערכת חומרת הפגיעה שעלולה להיגרם כתוצאה מאותו אירוע. בהתאם לכך, סיכון קביל מוגדר על ידי הגורם המוסמך במקום העבודה כסיכון שנמצא בתוך רמת הסיכון המותרת על פי הוראות החוק והתקנות הרלוונטיות.
אחת המטרות המרכזיות של בטיחות אקטיבית ושל תוכנית ניהול הבטיחות בכלל היא להפחית את רמתם של הסיכונים השונים במקום העבודה לרמה הקבילה על פי חוק, ובשאיפה ארוכת טווח אף למנוע אותם לחלוטין.
על פי התקנות, יש לבצע סקרי בטיחות מקיפים ומפורטים במטרה לאתר את כל הסיכונים הקיימים במקום העבודה, תוך התחשבות במאפיינים הייחודיים של כל סביבת עבודה ותהליך עבודה. תוצאות הסקר יסווגו את הסיכונים לשלוש קטגוריות עיקריות: סיכונים בלתי קבילים המצריכים התערבות מיידית ונקיטת אמצעים דחופים להפחתתם או ביטולם, סיכונים קבילים באופן מותנה המצריכים אישור של הגורם המוסמך ויישום אמצעי בקרה ספציפיים, וסיכונים שכבר נמצאים ברמה קבילה ואינם מצריכים התערבות נוספת בשלב זה.
במילים פשוטות, במסגרת סקרי הסיכונים, בוחנים באופן שיטתי את הסיכוי להתרחשות אירוע מסוכן, מה עלולה להיות מידת הנזק שייגרם כתוצאה ממנו, ומכאן נגזרת מידת הדחיפות והחשיבות של הטיפול באותו סיכון.
לקבלת סיוע משפטי בתחום בטיחות בעבודה
למשרדנו ניסיון רב ומומחיות מעמיקה בכל ההיבטים הקשורים לרגולציה, בטיחות וגהות בעבודה. אנו מודעים למורכבות ולחשיבות של יישום תוכניות ניהול בטיחות אפקטיביות במקומות עבודה שונים.
לקבלת ייעוץ מקצועי, ליווי מקיף וייצוג משפטי בכל הנוגע לתכנון, יישום ועדכון של תוכניות ניהול בטיחות, פנו אלינו בטלפון 074-7031122 ונשמח ללוות אתכם לאורך כל הדרך. צוות המומחים שלנו ישמח לעמוד לרשותכם ולסייע לכם להבטיח סביבת עבודה בטוחה ובריאה עבור העובדים שלכם.