עבירת גרימת מוות ברשלנות והמתה בקלות דעת: עונש מקסימלי, הבדלים והגדרות
עבירות המתה כמו גרימת מוות ברשלנות, עבירת המתה בקלות דעת ווגרימת מוות ברשלנות נחשבות מהחמורות שבספר החוקים. ההבדל ביניהן נובע בעיקר מהיסוד הנפשי – עד כמה העושה היה מודע לסיכון – והוא זה שמשפיע על סוג האישום ועל סוג הענישה. נכון לציין כי היסוד הנפשי הוא חוסר מודעות בפועל לסיכון, במקום בו אדם סביר היה צריך להיות מודע לו.
גרימת מוות ברשלנות: הגדרה ויחס לעבירות המתה אחרות
גרימת מוות ברשלנות והמתה בקלות דעת הם שני מושגים משפטיים שונים המשמשים לתיאור סוגים שונים של התנהגות הגורמת למוות של אדם אחר.
ישנם מספר הבדלים בין העבירות. להלן, נעסוק בהגדרה של כל אחת מן העבירות תוך התייחסות לשאלה מה העונש על המתה בקלות דעת ומה העונש המקסימלי על גרימת מוות ברשלנות..
מהי עבירת גרימת מוות ברשלנות?
כאשר מדברים על גרימת מוות ברשלנות – חוק העונשין מבהיר שאמנם קרה הנורא מכל, מותו של אדם, אולם בניגוד לעבירות המתה אחרות כגון רצח והריגה, כאן לא הייתה כוונה שהאירוע יתרחש.
חשוב להבין כי יש למושג גרימת מוות ברשלנות הגדרה שאינה רק אקטיבית אלא גם פאסיבית. כלומר, אדם עלול להימצא אחראי למותו של אחר לא רק אם ביצע מעשה מסוים שהוביל לאירוע, אלא גם אם לא נקט בפעולות שחובה היה עליו לבצע, כגון הקפדה ואכיפה של כללי בטיחות בעבודה.
למעשה, מדובר בהפרה של חובת זהירות שאותה אמור לנקוט מנהל, עובד או בעל משרה בהתאם לתפקידו ולאחריותו. על כן, יהיה זה מחובת התביעה להראות שאכן לא ננקטו הפעולות הנדרשות, בין אם לפי תקנות הבטיחות בעבודה או כל תקנה אחרת, וכידוע מדובר בתקנות ברורות ומחמירות.
אחריות שילוחית
לצד האחריות הפלילית הרגילה עשויה להיות גם אחריות שילוחית. אחריות זו חלה על מנהלים ונושאי משרות באשר לעבירות שבוצעו על ידי עובדים. לפיכך, אם מוטל עונש על גרימת מוות ברשלנות או עונש על גרימת מוות ברשלנות ע של אחד העובדים, אין הדבר פוטר את המנהל מאחריותו הפלילית. ייתכן שלא יואשם בגרימת מוות ברשלנות אך בכל זאת מדובר בהליך פלילי על כל המשתמע מכך מבחינת הרישום הפלילי ומבחינת ענישה אפשרית.
במקרה זה יהיה זה מחובתה של ההגנה, ולא התביעה, להראות שננקטו כלל האמצעים המצופים מבעל האחריות השילוחית כדי למנוע את התרחשות המקרה, וכמובן שלא היה מודע לאפשרות התקיימותו – גם לא בעצימת עיניים.
גרימת מוות ברשלנות ענישה – מה קובע החוק?
גרימת מוות ברשלנות הינה עבירה חמורה, אליה חשופים מנהלים ונושאי משרה באתרי בנייה, מפעלי תעשייה ועוד. לאור ההחמרה באכיפה ובהתייחסות לתאונות עבודה, נוטים בתי המשפט לנהוג ביד קשה יותר, ומי שהוגש כנגדו כתב אישום יכול לקבל עונש בפועל.
מדובר בעבירה המטופלת על ידי חוק העונשין, בסעיף 304, בו נקבע כי גרימת מוות ברשלנות נושא עמה עונש מקסימלי של שלוש שנות מאסר.
גרימת מוות ברשלנות עונש בפועל – שיקולי בית המשפט
העונש המקסימלי הקבוע בחוק עבור עבירת גרימת מוות ברשלנות עומד על שלוש שנות מאסר. עם זאת, בפועל, רמת הענישה נקבעת בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה.
בתי המשפט שוקלים מספר גורמים בקביעת העונש:
- חומרת הרשלנות והסטייה מהתנהגות סבירה
- מידת הצפיות של הסיכון
- מספר הקורבנות
- התנהגות הנאשם לאחר האירוע (למשל, הגשת עזרה או הימלטות מהמקום)
- עבר פלילי
- חרטה כנה ולקיחת אחריות
בשנים האחרונות ניתן לזהות מגמה של החמרה בענישה בעבירות גרימת מוות ברשלנות, במיוחד בהקשר של תאונות דרכים קטלניות ורשלנות חמורה במקומות עבודה.
יש לציין שני דברים כאשר מדובר על גרימת מוות ברשלנות במקום העבודה:
- רשלנות יכולה להיות גם פסיבית ולא רק אקטיבית, כלומר, לא רק כאשר עובד פעל ברשלנות וגרם למוות, אלא גם היה פסיבי ולא פעל בהתאם לציפיות ועקב כך נגרם מוות.
- במקום העבודה ישנה גם אחריות שילוחית, כלומר, אחריותו של מנהל העבודה של העובד אשר גרם למוות ברשלנות. סביר להניח שכלפי המנהל לא יופנו האשמות של גרימת מוות ברשלנות, אך יתכן שכן יופנו האשמות כלשהן. לכן, גם למנהל העבודה מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום.
עבירת המתה בקלות דעת
עבירת המתה בקלות דעת (המוכרת גם כ"הריגה") מוגדרת בסעיף 301ג לחוק העונשין, בעקבות תיקון 137 לחוק. עבירה זו מתייחסת למצב שבו אדם גורם למותו של אדם אחר בקלות דעת, כלומר כשהוא מודע לאפשרות גרימת התוצאה הקטלנית אך נוטל סיכון בלתי סביר לגביה.
ההבדל המהותי בין המתה בקלות דעת לבין גרימת מוות ברשלנות הוא ביסוד הנפשי:
- ברשלנות: העבריין לא היה מודע כלל לאפשרות גרימת המוות, אך היה מצופה ממנו כן להיות מודע לכך שהוא עלול לגרום לפגיעה ואף למוות באופן בו הוא מתנהל.
- בקלות דעת: העבריין היה מודע לאפשרות גרימת המוות, אך קיווה שהתוצאה לא תתרחש ונטל סיכון בלתי סביר.
דוגמאות להמתה בקלות דעת כוללות נהיגה במהירות מופרזת באזור מאוכלס, או גרימת חבלה חמורה תוך מודעות לאפשרות התוצאה הקטלנית.
במקרים רבים השאלה מה העונש על המתה בקלות דעת קשורה ישירות לאופן שבו בית המשפט מסווג את היסוד הנפשי – כרשלנות או כקלות דעת.
עונש מירבי על המתה בקלות דעת
העונש המקסימלי על המתה בקלות דעת יהיה חמור בהרבה: העונש המקסימלי עומד על 12 שנות מאסר. פער זה משקף את ההבדל המהותי ביסוד הנפשי של העבריין: המודעות לסיכון והנכונות ליטול אותו.
בעקבות הרפורמה בעבירות ההמתה (תיקון 137), הוגדרה מחדש עבירת ההריגה כעבירת המתה בקלות דעת, אך רף הענישה המקסימלי נותר זהה. בפסיקה העדכנית, העונשים הנגזרים על הריגה בקלות דעת עונש נעים בדרך כלל בין 4 ל-10 שנות מאסר, כתלות בנסיבות הספציפיות של המקרה.
פסקי דין מהשנים האחרונות מראים כי בתי המשפט נוטים להחמיר בעונשים במקרים של המתה בקלות דעת שנעשתה בנסיבות חמורות במיוחד, כמו נהיגה בשכרות שגרמה למוות או אלימות קשה שהובילה למותו של אדם.
שאלות נפוצות – גרימת מוות ברשלנות עונש, הריגה ורשלנות
- מה העונש המקסימלי על המתה בקלות דעת?
העונש על הריגה בשוגג שתיחשב להמתה בקלות דעת יכול להגיע עד 12 שנות מאסר – זהו למעשה עונש מירבי על הריגה בעבירה זו. - מה העונש המקסימלי על גרימת מוות ברשלנות?
העונש על גרימת מוות ברשלנות עונש מקסימלי הוא 3 שנות מאסר לפי חוק העונשין. - ממה נובע ההבדל הגדול בין העבירות אם שתיהן נעשו בלי כוונה תחילה?
ההבדל נובע מרמת המודעות של העבריין להשלכות מעשיו. בגרימת מוות ברשלנות העבריין לא היה מודע לכך שמעשיו עלולים לגרום למוות, בעוד שבהמתה בקלות דעת הוא היה מודע לכך שהוא עלול לפגוע אך החליט לקחת סיכון. - אילו עבירות תנועה שגרמו למוות יכולות להיחשב המתה בקלות דעת ולא גרימת מוות ברשלנות?
עבירות תנועה חמורות במיוחד שגרמו למוות נחשבות במיוחד בשנים האחרונות כהמתה בקלות דעת, למשל נהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים, נהיגה במהירות קיצונית, נהיגה בפסילה (במיוחד לאחר החלטת בית משפט ועקב עבירה חמורה). - האם עונש על גרימת מוות ברשלנות תמיד כולל מאסר בפועל?
לא בהכרח. למרות שהחוק קובע בגרימת מוות ברשלנות עונש של עד 3 שנות מאסר, בתי המשפט בוחנים את נסיבות המקרה, עברו של הנאשם, רמת הרשלנות והאם יש מקום לאפשר הסדרים מקלים יותר.
חשודים בגרימת מוות ברשלנות או המתה בקלות דעת? אנחנו כאן עבורכם
ההבחנה בין גרימת מוות ברשלנות להמתה בקלות דעת היא קריטית הן מבחינת היסוד הנפשי הנדרש להרשעה והן מבחינת הריגה עונש מקסימלי והעונש שצפוי בפועל. בעוד שגרימת מוות ברשלנות עונש מקסימלי עומד על 3 שנות מאסר, עבירת המתה בקלות דעת עלולה להוביל לעד 12 שנות מאסר.
המערכת המשפטית בישראל מתייחסת בחומרה רבה לעבירות המתה, ובשנים האחרונות ניכרת מגמת החמרה בענישה. עם זאת, כל מקרה נבחן לגופו, והעונש נקבע בהתאם לנסיבות הספציפיות. אנו במשרד עו"ד ורדי רונן טיפלנו במקרים בהם נאשמים בהמתה בקלות דעת קיבלו הקלה והעבירה שונתה לגרימת מוות ברשלנות בעקבות טיעונים שהעלינו. לכן, חשוב לא להתייאש, לפנות אלינו – עורך דין מקצועי ובעל ניסיון רב שילווה אתכם מהרגע הראשון. צריכים ייעוץ משפטי דחוף בנושא? צרו קשר עוד היום במספר 074-7031122; בדוא"ל ronen@vardi-law.co.il או בפנייה דרך עמוד צור קשר.