רשלנות פושעת, בטיחות בעבודה ומה שביניהן
למרבה הצער, נפוצות הן הכתבות המבשרות על פציעתם (ואף מותם) של עובדים, לעיתים עקב רשלנות פושעת של מעסיק הקשורה לשמירה על כללי הבטיחות בעבודה. לצד ההשלכות החמורות של התאונה על הנפגע עצמו, היא גם עשויה להשפיע בצורה מהותית על התנהלות מקום העבודה, העשוי לקבל צו סגירה, קנסות, תביעת נזיקין, ולעיתים נושאי משרה בו אף עלולים לעמוד בפני תביעה פלילית.
תביעות נזיקין בגין רשלנות מעסיק
כאמור, במקרה של תאונת עבודה (או מחלה) שנגרמה עקב אי עמידה בתנאים המחייבים, עשוי המעסיק למצוא את עצמו מול תביעת נזיקין. זוהי תביעה בה על העובד להוכיח את הרשלנות מצד המעסיק, ולהוכיח את הקשר הישיר בינה לבין הפציעה או המחלה.
ראוי לציין כי לרוב תביעות אלו מוגשות כנגד חברת הביטוח המבטחת את המעסיק, בהנחה שהוא מחזיק פוליסת חבות מעבידים. במילים אחרות, המעסיק עצמו ישלם סכום נמוך יחסית של השתתפות עצמית הקבועה בפוליסה, אלא אם כן יבחר משיקוליו שלא להפעילה.
אין זה פשוט בהכרח להוכיח בתביעות אלו את התרשלותו של המעסיק, כלומר את הפרת חובת הזהירות שלו כלפי העובד. חובה זו מקיפה למשל את אמצעי המיגון שהמעסיק צריך לספק לעובדים, את השמירה על תנאים מוגנים ובטוחים בסביבת העבודה, מינוי של מנהלי עבודה וממוני בטיחות, טיפול במפגעים במקום העבודה, סילוק סיכונים, מתן הדרכות לעובדים, קביעת נהלים ברורים לעבודה בטוחה וביצוע רענונים תקופתיים.
מעבר לכך, המעסיק מחויב כלפי העובד בהתאם לאמור בחוקים והתקנות הרלוונטיים לתחום זה, כגון תקנות ארגון הפיקוח על העבודה, פקודת הבטיחות בעבודה, ועוד. הפרה של האמור בחוקים אלו מהווה עוולה כלפי העובד.
אם נבחן לדוגמא את פקודת הבטיחות בעבודה, נראה כי היא קובעת שלמעסיק ישנה חובת זהירות כלפי עובדיו. משמעה, כי עליו לנקוט בכל פעולה ואמצעי סביר כדי לספק להם הגנה בתהליכי העבודה ובמקום העבודה עצמו. מעבר לכך, חובת הזהירות אומרת שהמעסיק מחויב לפקח ולוודא כי העובדים מקפידים על כללי הבטיחות ופועלים על פי ההנחיות. במידה ומעסיק אינו פועל בהתאם לחובה זו, הוא עשוי להיתבע כאמור על ידי העובד בתביעה שמטרתה להשיב את הנזק.
על חובת הזהירות אין מחלוקת, וכן על העמידה בתנאי החוק, אך לעיתים מתרחשות תאונות ופגיעות שאינן נופלות אל תוך הגדרה ברורה. במקרים כאלו המגיעים לפתחו של בית המשפט, ייבחנו הנסיבות בהתאם למבחן השכל הישר, מבחן האשמה ומבחן האדם הסביר. כלומר, בית המשפט בוחן האם אכן הופרה חובת הזהירות, האם התרשל המעסיק, והאם קיימת אחריות מסוימת גם מצידו של העובד אשר תרם בהתנהלותו לתאונה. למשל, עובד שלא מילא אחר הנהלים וההנחיות שניתנו לו במקום העבודה, ובכך תרם בעצמו לתאונה, שבחלקה תלויה בהתנהלות המעסיק. במקרה כזה, בית המשפט עשוי לפסוק פיצוי נמוך יותר.
אחריות פלילית ברשלנות בטיחות
במקרי רשלנות פושעת בטיחות עלולים נושאי משרה בחברה לעמוד גם כנגד אישומים פליליים. על פי חוק העונשין, עבירת חבלה ברשלנות עלולה להוביל לענישה מרבית של שנת מאסר. מדובר במקרים בהם נגרמה לאדם חבלה עקב מעשה שלא כדין, או עקב הימנעות ממעשה שהינו מחובתו של האדם.
לעומת זאת, במידה ועובד נהרג בתאונת עבודה, האחראיים עלולים להיות חשופים לעבירת גרימת מוות ברשלנות, אשר העונש המרבי עליה מגיע לשלוש שנות מאסר. על מנת להרשיע אדם בעבירה זו צריכים להתקיים מספר תנאים מצברים. תנאי אחד הוא שהנאשם ביצע מעשה מסוים או נמנע מביצוע מעשה שאותו היה חייב לבצע, תנאי שני הוא הפרת חובת הזהירות המצופה מבעל מקצוע או מהאדם הסביר במצב זה, ותנאי שלישי הוא שיש קשר ברור בין המעשה או המחדל לבין מותו של האדם.
חשוב להבהיר כי מי שחשוף לתביעות כאלו הינם נושאי משרה, שבין היתר אחראיים על תחום הבטיחות במקום העבודה. מדובר בהגדרה נרחבת שאליה עשויים להשתייך בעלי תפקידים השותפים לתכנון וניהול הפעילות בארגון, כגון המנכ"ל, הסמנכ"ל, מנהל עסקים ראשי, דירקטורים ועוד, ולמעשה כל פקיד אחראי ומנהל.
עוד חשוב להדגיש כי בכל תאונת עבודה נושאי המשרה חשופים לתביעות, עקב האחריות השילוחית שלהם כלפי העובדים במקום והפעילות המתקיימת בו. כלומר, גם אם נושא המשרה עצמו לא עבר על החוק, הרי שהוא אחראי למחדל ולרשלנות של האחר המהווה את שלוחו. בתביעות אלו נטל ההוכחה עובר אל הנאשם, כלומר עליו להוכיח כי הוא חף מפשע. עורך דינו יבקש להראות כי העבירה התרחשה מבלי שידע עליה ומבלי שהעלים עין, וכי נקט בכל הפעולות והאמצעים כדי למנוע את המקרה.
להקדים תרופה למכה – תוכנית לניהול בטיחות
תאונות עבודה הן אירוע מצער ואף טרגי, הפוגע הן בעובד והן במקום העבודה עצמו, ואף בנושאי משרה באופן אישי. מדובר במאורע מטלטל המייצר דאגות רבות, לחצים ומתחים, וברור כי חשוב לעשות ככל הניתן על מנת להימנע ממנו. אחד האמצעים החיוניים והבסיסיים הוא בניית תוכנית לניהול בטיחות. האחריות על הפעלת ויישום התוכנית מוטלת על המחזיק במקום העבודה, שמחויב לנקוט גם באמצעים המבטיחים את מילוי ההוראות באמצעות עובדים הממונים על ידיו.
את התוכנית יש להכין בכל שנה ולוודא כי היא מעודכנת, תוך התייעצות עם וועדת הבטיחות, ולאשרה בחתימה על ידי מחזיק מקום העבודה. כמו כן, באחריותו של מחזיק המקום להחליט על המשאבים הנדרשים ליישום של תוכנית הבטיחות, לפרסם את החלטתו, לבקר את יישום התוכנית ולתעד את הממצאים בכתב. התוכנית עצמה מורכבת ממספר פרקים, בהם פרק המתאר את מקום העבודה על מכלול היבטיו ומתקניו, ופרק העוסק במדיניות הבטיחות והגהות במקום, פרק נוסף העוסק במערך הבריאות והבריאות התעסוקתית, ופרק רביעי עוסק בניהול סיכונים.
לקבלת סיוע משפטי צמוד
למשרדנו ניסיון רב וידע מעמיק בכל הקשור לתחום הפלילי והמנהלי, ולרגולציה, בטיחות וגהות בעבודה. אנו מספקים מענה יעיל ומקצועי למעסיקים ונושאי משרה המוצאים את עצמם בפני הליכי חקירה מצד הגורמים השונים, ומנחים אותם להתנהלות נבונה ומושכלת. לקבלת ייעוץ, ליווי וייצוג משפטי הנכם מוזמנים לפנות אל משרדנו בטלפון 074-7031122.